פלא יועץ ערך עין הרע:

 עין הרע הוא מהדברים שמוציאין את האדם מן העולם וידוע מארז"ל צ"ט מתים בעה"ר וא' בדרך ארץ וצריך האדם לישמר מאד כאשר יוכל דהיינו שלא יתראה לא בחכמתו ולא במעשיו ולא בעושרו אבל צריך דעת שלא ירגישו בו שהוא משתמר שלא יבואו להקפיד עליו על שחושדם שהם בעלי עין הרע ובפרט אם איש עני הוא ורואה שהעשיר משתמר ממנו או מי שהוא חשוך בנים ורואה שאבי הבנים משתמר הם מתדכאים ולבבות יכאבו ואחזו צער וכל ערום יעשה בדעת וגם לא יעמוד על טובת חבירו ולא ישב בחנותו ולא יתן עיניו בה ולא ידבר עליה כדי שאם יארע לו שום נזק לא יתלה בו הקללה ואם יתגלגלו הדברים שיזכיר שבח וטובות חבירו תכף יברכהו שלא ישלוט בו עין הרע וכבר יש בספרים כמה סגולות מע"הר ובפרט עשב הרוט"ה שהוא מסוגל מאד לנושאו עליו וראוי לילך אחריהן כי הוא בכלל ונשמרתם מאד לנפשותיכם וכן לינצל מע"הר של עצמו איתא בש"ס ברכות דיש סגולה שיסתכל בעינו צד שמאלי של חוטמו ועל הכל תפילה עושה פירות כי אלקי"נו מרחם שומע תפלת כל פה והוא המציל את עמו ישראל מעה"ר ומכל דבר רע ועכ"פ לא ימנע מעשות מצוה מפני חשש ע"הר כגון להביא עני לביתו או לדרוש ברבים ללמוד דעת את העם כי שומר מצוה לא ידע דבר רע ומצוה אגוני מגינא והיא מגן וצנה ובש"ס ברכות ד' נ"ה אמרו האי מאן דדחיל מעינא בישא לימא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא וכו' וטוב לגבר שיאמר כן בכל יום:

: הנה בחז"ל מצאנו הרבה מקורות שבהם אנו רואים שיש מושג עין הרע, כגון: אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקומותיה (ב"מ קז.), פירש"י שלא יפסידנה בעה"ר.

ושם (עמוד ב) והסיר ה' ממך כל חולי, זו עין, דאמר רב, צ"ט אנשים מתוך ק' מתים מעה"ר, וא' בדרך ארץ.

ובמדרש (ב"ר בג, יז) איתא, ואת הילד שם על שכמה, מלמד שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו (מובא ברש"י פ' וירא כא, יד).

וז"ל הרה"ק רמ"מ מרימנוב וי"ע בספר ילקוט מנחם (פ' מסעי): ודבר זה הנני רואה בעיני, בכל יום שבאים אלי בני אדם רבים ושופכים שיחתם לפני במר נפשם, וגם כותבים אלי ממקומות רחוקים כמה חלאים וצרות רבות ורעים עוברים עליהם, ואנכי רואה כי רובא דרובא בא מעין הרע רח"ל, ולפעמים אני חוקר על התחלת הדבר בכוון השעות שעין הרע שולט בהם, והם מודים לדבר. עיי"ש באריכות.

ומן הראוי להעתיק דברים נפלאים שכתב החזו"א זצ"ל בענין עין הרע, ונדפסו בחזו"א (ליקוטים למס' ב"ב ריש סימן כא) וז"ל: יהבו ביה רבנן ונח נפשיה. מסודות הבריאה כי האדם במחשבתו הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחרבן של גשמים מוצקים, וכדאמר (פסחים נ:) כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא, ובגמרא (ב"מ פד.) לא מסתפי מר מעינא בישא, ושם (פד:) פרידה אחת יש לי ביניכם וכו', ושם (קז.) לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחה, מעמידים את מציאות זו בסכנה, ומ"מ הכל בידי שמים וכל שלא נגזר עליה בדין שמים לאבדן הדבר ניצל, אבל כשנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים ע"י שימת עין תמהון על הדבר, וע"י זה הוא כלה, וכדאמר (ב"מ קז) דרב סליק לבי קברי כר תשעין ותשעה בעין הרע, והיינו כשנגזר עליהן מיתה בה"כ הזדמן לפניהן עין רעה שגלגלה מיתתן, וכעין דאמרו (מגילה כב:) הא והא גרמא ליה, וכן ראב"י כשהגיע זמנו ליפטר מן העולם ונגזר עליו זמנו, גלגלו מן השמים סיבת מותו ע"י הערת תמהון בלב רבנן, וכן הוא עובדא דר"ח בריה דר"א (ברכות נח:). ויתכן דכל שהאדם במעלה יתירה, כל סגולותיו ובחינותיו יתירות ועינו יותר פועלת, והיינו דאמר יהבו ביה רבנן עינייהו, והא דאמר רשב"ג פרידה אחת כר אע"ג דבלא דינא לא מיית אינש, משום דשטן מקטרג בשעת הסכנה, ואדם נידון בכל יום, וגם בדין ה"כ קובעין לפעמים להניחו אחרי טבע העולם ולא לעשות לו נס (סנהדרין קח:), עכ"ל. וע"ע בקהלות יעקב (ב"ק סימן מה) שמבאר דיש שני סוגים במזיק דרך סגולית.

ובענין עין הרע יש לציין עוד להא ד 3 "מ (ק"ז ע"ב) אמר רב צ"ט מתים בעין הרע ואחד בדרך ארץ. עוד שם (פ"ד ע"ב) אמר להם רשב"ג פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה ממני,

ופירש רש"י שמא תשלוט בו עין הרע עיי"ש.

ובברבות (נ"ה ע"ב) האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לינקוט וכו' ולימא הכי וכו'.

ועיין בפירוש רש"י על עה"ת פ' מקץ (בראשית מ"ב, ה') ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כלם בפתח אחד אלא שיכנס כל אחד בפתחו כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וכולם גיבורים. ומקור דברי רש"י הוא במדרש רבה שם.

ועיין בתרגום יונתן שם וז"ל: ואתו בני ישראל כל חד בתרעא חד דלא ישלוט בהון עינא בישא כד יעלון כחדא. ובפירוש רש"י פ' בלק (במדבר כ"ד, ב') וישא בלעם את עיניו ביקש להכניס בהם עין הרע. ועיין ש"ע או"ח (סי' קמ"א סעיף ו') שאין מניחין לעלות לתורה שני אחים זה אחר זה וכן הבן אחר האב בשביל עין הרע. ודין זה נובע מגדולי הפוסקים הכלבו והמרדכי בשם מהר"ם מרוטנבורג הביאם הב"י שם. והרמ"א 3 ד"מ ובהגהות ש"ע הביא בשם מהרי"ל דאפילו אם האחד עולה לשביעי והשני למפטיר יש לחוש משום עין הרע. והאחרונים כתבו שאפילו הוא אומר שאינו מקפיד על עין הרע אין לקרותו. ובשו"ת אדני פז שהובא בס' פתחי תשובה ליו"ד (סי' קט"ז סק"ו) כתב שאין לקרוא שני בנים בשם אחד משום עין הרע. וע"ע רש"י פ' תשא בפסוק ואיש לא יעלה עמך ומקורו ממדרש תנחומא: לוחות הראשונות שניתנו בתשואות וקולות שלטה בהם עין הרע ונשתברו אין לך יפה מן הצניעות. ע"כ. ועיין שו"ת קול מבשר (חלק ב' סימן ז) בזה.

השאר תגובה